נאומו של דני פסלר בכנס השנתי – 28.05.2010

shutaf1מאת: דני פסלר, מנהל כללי מרכז חינוך ליאו באק, חיפה

אני שמח להיות כאן עמכם הבוקר ולברך בשמם של יותר מארבעים מנהלי בתי ספר המשתתפים בפרוייקטים שיזמה עמותת עתיד בטוח. תודה לכם על היוזמה תפיסתכם החינוכית בפיתוח מנהיגות נכונה היא.

השר לבטחון פנים, מר אהרונוביץ', שדיבר כאן לפניי ציין את היקף בעיית האלימות בחברה הישראלית תוך שימת דגש מיוחדת על היקפה בקרב בני הנוער והדגיש את הגברת אמצעי האכיפה והשיטור כדרך להדביר את המגפה.

במקורותינו נאמר כי: "יצר האדם רע מנעוריו" מנעוריו נאמר ולא מילדותו. האדם, וכל אדם נולד בצלם, בתום וטוהר וכל ילד טוב, איכותי ושווה ביסודו. אין דבר כזה ילד רע או נוער רע, הנסיבות החברתיות והסביבתיות משפיעות לרעה על התנהגותם של בני הנוער ואלה מוצאים עצמם נגררים להתפתות ולהתנסות באסור, במסוכן ולפתח גישה צינית לחיים. רק בנעוריו "מתקלקל" האדם ומפתח התנהגויות רעות אך היסוד הטבעי הטמון בו הוא טוב. החקיקה, האכיפה והשיטור הינם כלים חיצוניים ליצירת התנהגות נורמטיבית הם לא מטפלים בבסיס הערכי של האדם.

עמותת "עתיד בטוח" חרטה על דיגלה פיתוח מנהיגות. אני מבקש להציע היום מושג חדש הוא: "התנהגות מנהיגותית". התנהגות מנהיגותית היא מידת האחריות שהפרט מקבל על עצמו כלפי עצמו וכלפי סביבתו וההכרה ביכולת שלו להשפיע בכיוון חיובי על חייו ועל האחר והסביבה. התנהגות מנהיגותית אפשר ללמוד, ללמד, להדריך ולאמן והיא נמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו כבני אנוש. לבית ולבית הספר תפקיד טיפוחה ובעיצובה של התנהגות זו. הדרכת בני הנוער בדרך של אמונה ביכולת העצמית, חיזוק הדימוי האישי ויצירת הזדמנויות להשפעה על הסביבה יבטיחו מימושה של התנהגות מנהיגותית והפיכת לחלק מהאופי של הצעירים. כשזה יקרה נזדקק, קרוב לודאי, לפחות שיטור ואכיפה.

חוזה המדינה הרצל לא תיאר לעצמו בספרו "אלטנוילנד" שמדינת היהודים תתמודד עם היקף אלימות שכזה. החברה שלנו נטשה את האתוס הערכי שהיווה תשתית יסודית להקמתה של המדינה לטובת אימוץ אתוס הישגי-חומרי שלו תוצרי לוואי קשים ובלתי נסבלים. אנחנו חייבים לעצמנו את החזרה לאתוס הטוב, הערכי, המוסרי והחזוני של הרצל.

אני נושא עמי כאחד מיסודות האמונה שלי את הנאמר בפסוקים הבאים מפרק ל' בספר דברים: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ." בשיח הזה אלוהים אומר המצווה הזו שאני מצווך היום לא בשמים ולא מעבר לים ולא בידיי רק בידיך לעשות את השינוי, להתמודד עם המציאות: בפיך ובלבבך לעשותו. לעשות ולא להיכנע למציאות.

על העשייה של עמותת עתיד בטוח שהיא מצווה גדולה תבוא על כולכם הברכה.

דני פסלר
מנהל כללי
מרכז חינוך ליאו באק, חיפה